פסק-דין בתיק בר"ע 39392-08-13

השופטת יעל אנגלברג שהם

1.         לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו (השופט ד"ר יצחק לובוצקי; ב"ל 30512-07-10; החלטה מיום 12.8.2013), שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להגיש תצהיר משלים בעקבות חוות הדעת המשלימה של המומחה הרפואי שמונה לחוות דעתו באשר לפגיעתה בגב התחתון.

2.         המבקשת הגישה בבית הדין האזורי תביעה להכיר בפגיעותיה בגב התחתון, בגפיים, במרפקים ובידיים כ" פגיעה בעבודה"על דרך המיקרוטראומה ולתשלום דמי פגיעה בגינן . תביעת המבקשת התבררה בבית הדין ובמהלכה הגישה המבקשת תצהירי עדות ראשית, נשמעו ראיות הצדדים ולאחר מכן, על סמך עובדות שהוסכמו בין הצדדים, מונה ד"ר נ' בלומברג כמומחה מטעם בית הדין (להלן - " המומחה הרפואי").

3.         בסעיפים 5ג'-ד לעובדות המוסכמות בין הצדדים פורט כדלקמן -

" לאחר מכן התובעת מורידה תיקים (קלסרים) כבדים מן המדפים. יודגש, כי לשם כך היא מתכופפת באופן תדיר, מרימה מספר תיקים בבת אחת, מעבירה אותם מן המדף אל השולחן ו/או על הרצפה. לאחר מכן מרימה את התיקים אחד אחד על מנת להכינם לדיונים בבית משפט. לאחר הטיפול בתיקים, התובעת שוב מרימה את הקלסרים על מנת להחזירם למדפים, מה שדורש ממנה שוב להתכופף באופן תדיר ורציף, להרים ולסדר במדפים."

4.         המומחה הרפואי בחוות דעתו המשלימה מיום 20.1.2013 השיב כדלקמן -

" נתבקשתי ע"י כבוד בית המשפט להתייחס בשנית לתלונות כאבי הגב ממנה סובלת התובעת, לאור המפורט בסעיפים 5ג'-ד' המוסכמות, מעבר לסוגית הישיבה הממושכת. בסעיפים הנידונים צוין כי היא מתכופפת באופן רציף ותדיר, כשהיא מרימה בתנועות אלו תיקים כבדים, תנועות מעין אלו - כפיפה רפטטיבית של משאות כבדים הוכחה כקשורה לכאבי גב תחתון במספר עבודות (מחקרים - י.א.ש.) ... מצאו כי נשים העובדות בעבודה הכרוכה בכפיפה והרמת משקל שמעל 11.3 ק"ג מעל שמונה שנים, נמצאות בסיכון להתפתחותן של כאבי גב. בעובדות המוסכמות לא צויין משקלן של התיקים. באם הוא עולה על 11.3 ק"ג הרי שיש לקשר בין עבודתה לכאבי הגב, במידה ומשקלן נמוך מכך, יש לקבוע כי לא קיים קשר." (הדגשה במקור - י.א.ש.).

5.         בעקבות חוות הדעת המשלימה מטעם המומחה הרפואי, ביקשה המבקשת להגיש תצהיר משלים הנוגע למשקלם של הקלסרים שאותם הרימה (להלן - " התצהיר המשלים"). בבקשתה טענה, כי הגשת התצהיר המשלים נחוצה לבירור האמת בסוגיה שבמחלוקת שבין הצדדים והוסיפה כי אין מדובר בטענה חדשה או בניסיון להרחבת יריעה או לעריכת מקצה שיפורים, אלא בהבהרת עניין ספציפי שעלה מחוות הדעת וקשור באופן הדוק לקביעת המומחה הרפואי.

6.         המשיב התנגד לבקשה.

7.         בית הדין האזורי קבע ביום 12.8.2013 - " בשלב שבו מצוי התיק, לאחר קבלת עמדת המומחה וניתן צו לסיכומים, אין מקום להיעתר להשלמת ראיות. הבקשה נדחית." (להלן - " ההחלטה").

            החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור דנן.

בקשת רשות הערעור

8.         המבקשת טוענת כי הצורך בהגשת התצהיר המשלים, לגבי משקלם של הקלסרים, נוצר לאור קביעת המומחה הרפואי והשפעתה על גורלה של התביעה, בכל הנוגע לכאבים בגב התחתון. לדבריה, השוואה פשוטה של תצהיר העדות הראשית מטעמה והעובדות המוסכמות על הצדדים מעלה כי המבקשת התמקדה בהוכחת תשתית עובדתית של תורת המיקרוטראומה בגב על ידי תיאור תנועות חוזרות ונשנות שביצעה בעבודה, מבלי שהייתה ערה לנפקות משקלם המדויק של המשאות, דבר שעלה לראשונה מחוות הדעת המשלימה. לעמדתה, אין בבקשה לצירוף התצהיר המשלים משום ראיה חדשה, שכן הן בתצהיר שכבר הגישה והן בעובדות המוסכמות מצוין כי מדובר בקלסרים כבדים, והבקשה היא אך בחידוד לגבי משקלם של הקלסרים. על כן, לדבריה, אין מדובר בניסיון להרחיב היריעה או לערוך מקצה שיפורים. המבקשת מוסיפה וטוענת כי דחיית בקשתה עלולה לגרום לה נזק בלתי הפיך, שכן העובדות לגבי משקל הקלסרים לא יעמדו בפני בית הדין ומנגד בהתרת הגשת התצהיר המשלים יש משום הצגת התמונה המלאה מבלי לפגוע בזכויות המשיב. ועוד, גם אם תגרם למשיב "אי נוחות" בשל קבלת התצהיר הנוסף, אין הוא שקול כנגד התוצאות הקשות שעלולות להיגרם לה אם תביעתה תדחה בשל אי הוכחת תנאי הסף שקבע המומחה הרפואי.

9.         המשיב מתנגד להגשת התצהיר המשלים בעקבות חוות הדעת המשלימה של המומחה הרפואי. לעמדתו, חוות הדעת המשלימה ניתנה לאחר שנשמעו ראיות הצדדים, הוגשו מסמכים רפואיים ואחרים ולאחר שמונה מומחה רפואי בתיק ואין מקום בשלב זה להיעתר לבקשה ולהתיר צירוף ראיות נוספות. המשיב מוסיף ומציין, כי עוד קודם להגשת הבקשה בעניין התצהיר המשלים, הורה בית הדין האזורי על הגשת סיכומים בתיק.

10.       הצדדים הסכימו כי אם תינתן רשות ערעור, ידון בית הדין בבקשה כבערעור, על יסוד כתבי הטענות שבפניו, וזאת על פי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. לפיכך, ומכוח הסמכות הקבועה בתקנה 82 האמורה, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור.

הכרעה

11.       לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, לרבות ההחלטה שביסוד הבקשה, וכן בתגובות הצדדים, מצאנו כי דין הערעור להתקבל.

            הלכה היא כי אין בית דין זה מתערב כדבר שבשגרה בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית בעניינים שבסדר הדין, אלא אם החלטתה מנוגדת לדין או עלולה לגרום לעיוות דין (רע"א 2444/08 שופרסל - אהרון כהן, ניתן ביום 21.12.2008, בסעיף 9 לפסק הדין). מקרה זה נופל במסגרת חריגים אלה.

12.       כעולה מתצהיר עדותה הראשית של המבקשת ומהעובדות המוסכמות בין הצדדים, במסגרת עבודתה הורידה והרימה המבקשת קלסרים כבדים מן המדפים תוך כיפוף והרמה של מספר תיקים בבת אחת והעברתם לשולחן, לרצפה או למדפים (סעיפים 6(ג) ו-7 לתצהיר ורשימת העובדות המוסכמות). העובדה שהקלסרים כבדים צוינה בבירור כאמור גם ברשימת העובדות המוסכמות, וכעולה מחוות הדעת המשלימה של המומחה הרפואי, קיימת משמעות רבה למשקלם המדויק של אותם קלסרים.